החלטה בתיק בש"א 1427/06

זוהי בקשה לביטול עיקול זמני אשר הוטל ביום 22.3.06, במעמד המשיבים בלבד, על זכויות המבקשת בדירה שברחוב לייב יפה 15, בירושלים, הידועה גם כחלקה 42/9 בגוש 30119.

המשיבים הגישו נגד המבקשת ואחרים בקשה לאישור פסק בוררות חלקי מיום 1.6.05, החלטה מיום 1.8.05, ופסק בוררות סופי מיום 23.10.05, אשר ניתנו כולם ע"י הבורר עו"ד עמי פולמן. בצד התובענה הוגשה בקשתם להטלת עיקול זמני על נכסה של המבקשת, וזו, כאמור, נעתרה.

ביום 10.4.06 הגישה המבקשת בקשה לאקונית לביטול העיקול, בה הודיעה כי ברצונה לחקור את המצהיר מטעם המשיבים, מר אורין לוי, וכי ברי לה כי עם חקירתו, וחשיפת הפרטים שהוסתרו בבקשתו, תתקבל בקשתה. הבקשה לא נתמכה בתצהיר.

עוד באותו יום הגישה המבקשת לבית המשפט בקשה לביטול פסק הבוררות. בבקשתה העלתה טענה אחת בלבד, ועל פיה לא הייתה צד להליכי הבוררות, לא נתנה לאיש ייפוי כוח לייצגה בהליך זה, לא  נטלה חלק בדיוני הבוררות, וממילא אין בפסק הבורר כדי לחייבה.

גם בבקשה שלפני טוענת המבקשת כי לא הייתה צד להסכם הבוררות ולא נטלה חלק בהליכי הבוררות. עוד היא טוענת כי המשיבים לא הוכיחו קיומו של חשש סביר שאי מתן צו העיקול יכביד על ביצוע פסק הדין, או כי מאזן הנוחות נוטה לטובתם. 

יש לדחות את הבקשה.

פסק הבוררות החלקי, כמו גם ההחלטה מיום 1.8.05, מתארים את הצדדים לבוררות כאורי גלבוע, אברהם לוי וניסים לוי, ואולם פסק הבוררות (הסופי) מיום 23.10.58 מונה את הצדדים לבוררות כאורי גלבוע וסוזן לוגסי ("צד א'"), אורין לוי וזוהר לוי ("צד ב'"), והמבקשת, דניאלה לוי ("צד ג'"). עוד מבהיר הבורר בפסקו כדלהלן:

להסרת כל ספק אבהיר, כי "צד א'" לבוררות יוצג בעסקה, ע"י עו"ד אורי גלבוע (=גלבוע), "צד ב'" לבוררות יוצג בה ע"י מר אברהם לוי (="אברהם") ו"צד ג'" יוצג ע"י מר ניסים לוי (="ניסים").

במקום בו פסק הבוררות (החלקי), או איזושהי החלטת ביניים שניתנה על ידי במהלך הבוררות מתייחסים לגלבוע, אברהם וניסים, הכוונה, בהתאמה, לצד א', ב', ו-ג' הנ"ל."

המשיבים צירפו לבקשת העיקול גם הסכם מיום 21.4.04 בו הסכימו הצדדים לבוררות להעביר את חילוקי הדיעות שביניהם לבוררות בפני עו"ד עמי פולמן. בין החותמים על ההסכם מופיע "ד. ששון, לפי יפוי כח מאת דניאלה לוי".

המבקשת, כאמור, הסתפקה בחקירת המצהיר מטעם המשיבים ולא תמכה טענותיה בתצהיר. המצהיר, אורין לוי, אישר כי לא נכח בדיוני הבוררות ואיננו יודע להעיד מידיעתו האישית אם המשיבה נכחה בדיוני הבוררות, או האם נתנה ייפוי כוח לאביה, ניסים לוי, לייצגה. יחד עם זאת, אין בדבריו אלה, כשלעצמם, כדי לתמוך בטענות המבקשת. לצורך הבקשה שלפני, ובהעדר תצהיר מטעם המבקשת, די בהסכם הבוררות שהוצג, כמו גם האמור בפסק הבוררות גופו, כדי להוכיח, לכאורה, כי המבקשת הייתה צד להליכי הבוררות.

יש לדחות גם את יתר טענותיה של המבקשת. אכן, ככלל, בעת הטלת עיקול עורך בית המשפט איזון אינטרסים בין אינטרס התובע שהנתבע לא יכשיל בתקופת הביניים שעד למתן פסק הדין את ביצועו, לבין אינטרס הנתבע שזכות קניינו לא תיפגע יתר על המידה על יסוד תשתית ראייתית בלתי מלאה. שונה המצב בענייננו. אין מדובר בעיקול שהוטל עם הגשת התביעה ובטרם הוכח הנטען בה. בין הצדדים דנן קיים, לכאורה, פסק בוררות שכבר פסק בזכויות הצדדים. פסק הבוררות ניתן לאחר שנשמעו כל ראיות הצדדים וטענותיהם, והוא מהווה מעשה בית דין בין הצדדים, ללא תלות באישורו ע"י בית המשפט (ראה ס' 21 לחוק הבוררות,תשכ"ח-1968, ס. אוטולנגי, בוררות דין ונוהל, מהדורה רביעית מיוחדת, כרך ב', בעמ' 851). למעשה פסק דין זה שריר וקיים, בכפוף לטענות המבקשת בבקשתה לביטול פסק הבוררות. בקשתה מעלה, כזכור, טענה אחת בלבד אשר נדחתה, באופן לכאורי, כמפורט לעיל.

הבקשה נדחית, אפוא.

המבקשת תשלם למשיבים שכ"ט עו"ד בסך 3,000 ש"ח בצירוף מע"מ כחוק.

מזכירות בית המשפט תעביר העתק החלטה זו לב"כ הצדדים.

ניתנה היום כ"ד בסיון, תשס"ו (20 ביוני 2006) בהעדר הצדדים.

                                                                                                   __________________

ג. כנפי-שטייניץ, שופטת

רשמת בית המשפט המחוזי